נוג'ידאת נ' חברת נוגידאת פאוזי (1992) בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה שטרית , אשר נפתחה בהגשת 5 שיקים לביצוע במסגרת תיקי הוצל"פ.

המדובר בשלושה שיקים על סך 5,775 ₪ ושני שיקים על סך 2,500 ₪. מועדי פירעונם של השיקים: 28.12.08,29.12.08,28.2.09,28.3.09. השיקים חוללו מחמת הוראת ביטול.

אין חולק, כי השיקים שולמו לתובע שהינו עו"ד, כתשלומים בגין שכ"ט. שניים מהשיקים, על סך 2,500 ₪ כ"א, נמסרו לתובע עוד לפני שנחתם הסכם לסילוק חוב ושכ"ט עו"ד מיום 30.10.08 (להלן: "הסכם הפסקת הייצוג" או "ההסכם") ושלושת השיקים הנוספים נמסרו לתובע במסגרת הסכם הפסקת הייצוג וכחלק מתשלום סכום הפשרה שהוסכם עליו במסגרתו.

2.בתאריך 8.2.10 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בגין טענותיה כי התובע גרם לה נזקים עקב התנהלותו ביחס לנושה של הנתבעת בשם בן עיון יוסף (להלן: "בן עיון"). לטענת הנתבעת בכתב הגנתה (תצהיר ההתנגדות), זמן קצר לאחר חתימת הסכם הפסקת הייצוג, החל התובע לייצג את בן עיון כנגד הנתבעת. הנתבעת טענה כי בעבר עת ייצג אותה התובע, הודיע לה התובע כי תיק ההוצל"פ שפתח נגדה בן עיון (להלן: "תיק ההוצל"פ) נסגרוזאת לאחר שהחוב בו נפרע. הנתבעת טענה, כי למרות זאת, לא סגר התובע את תיק ההוצל"פ ולאחר הפסקת ייצוגה, החל לייצג את בן עיון כנגדה. לטענת הנתבעת ייצוג בן עיון כנגדה, נעשה על ידי התובע תוך עשיית שימוש במידע פנימי בדבר נכסיה לצורך הטלת עיקולים בסכומים ניכרים על נכסים אלו.

3.התובע הגיש תצהיר עדות והנתבעת הגישה תצהיר ע"י מנהלה- מר תמים נוג'ידאת (להלן: "תמים"). בתאריך 8.2.11 נחקרו המצהירים על תצהיריהם והצדדים סיכמו טענותיהם:

לטענת התובע, הנתבעת הצהירה במסגרת הסכם הפסקת הייצוג, כי אין לה כל טענה כנגד התובע בנושא ייצוגה בענייניה השונים וכי לא תשמע מפיה טענה כלשהיא כנגדו בגין רשלנות. לפיכך טען התובע כי הנתבעת מושתקת מלהעלות טענותיה. התובע הכחיש את טענת הנתבעת כאילו בעת שייצג אותה, היה צריך לסגור את תיק ההוצל"פ כנגד בן עיון. התובע טען כי ייצג את הנתבעת רק בעניינים מסוימים שהועברו לטיפולו ולא באופן קבוע. כמו כן, הפנה התובע לכך שהמסמך עליו הסתמכה הנתבעת לפירעון אותו חוב ע"י בן עיון, הינו משנת 2000 עוד בטרם הוסמך התובע כעו"ד ובטרם החל לעבוד כעו"ד. התובע טען, כי הנתבעת לא הוכיחה כל נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בגין ייצוגו את בן עיון. התובע הוסיף, כי לא היה בייצוג בן עיון כל ניגוד עניינים, שכן מעולם לא שימש כיועץ משפטי של הנתבעת, אלא טיפל עבורה בתיקים ספציפיים שתיק בן עיון לא נכלל בהם. התובע הוסיף, כי המדובר בטענת קיזוז כללית, בלתי מפורטת, ללא סכומי נזק וללא תשתית מספקת לקיזוז חוב שטרי.

4.הנתבעת התמקדה בסיכומיה בטענה, כי השיקים בוטלו לאור התנהלות התובע, אשר עשה שימוש במידע שצבר בדבר נכסיה, נושיה וחובותיה. הנתבעת טענה, כי התובע הפר את חובת החסיון שבין עו"ד ללקוח ואף הפר את כללי האתיקה של לשכת עו"ד, עת ייצג לקוח נגד לקוח לשעבר, תוך עשיית שימוש במידע שצבר. הנתבעת הפנתה לכך שהתובע הטיל עיקולים אצל צדדי ג' שהיחסים בינם לבין הנתבעת התנהלו זמן רב לפני הטלת העיקולים. לטענת הנתבעת, יש בכך להצביע על כך שהתובע ידע אודות נכסיה אצל אותם צדדי ג' מתוקף ייצוגו את הנתבעת בעבר. הנתבעת הפנתה לסמיכות הימים בין חתימת הסכם הפסקת הייצוג להתחלת הייצוג של בן עיון כנגד הנתבעת. הנתבעת טענה, כי התובע היה בקשר עם בן עיון עוד בטרם חתימת הסכם הפסקת הייצוג. לטענת הנתבעת, בהתנהלותו זאת הפר התובע את הסכם הפסקת הייצוג, הטעה ורימה את הנתבעת ולאור זאת עמדה לנתבעת, לטענתה, הזכות לבטל את ההסכם.

דיון:

5.המדובר בתביעה שטרית. לפיכך הוכיח התובע את עילת התביעה בעצם הצגת השיקים. משהנתבעת אינה כופרת בחתימתה על השיקים ובמסירת השיקים, הרי שעבר אליה נטל ההוכחה להוכיח כי אינה חייבת על פי שיקים אלו שנמשכו על ידה (למעשה, הנתבעת אף הייתה צריכה לפתוח בהבאת הראיות ואולם, משהצדדים לא עמדו על כך, הוצגה ראשונה עדות התובע).

6.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו, הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח הגנתה. אכן ההלכה היא כי בין צדדים קרובים בתביעה שטרית חלים גם דיני החוזים (דנ"א 258/98 צמח נ. שלשבסקי). אולם, אין בכך כדי לאיין את משמעות השטר במובן כי בעצם קיומו של השטר, יש כדי ליצור חזקה ראייתית לטובת הנפרע, כי ניתנה תמורה כנגד השטר.

7.טענת ההגנה בגינה ניתנה למבקשת רשות להתגונן הינה טענת קיזוז. בהחלטה בדבר מתן רשות להתגונן נקבע, כי מלבד עצם הוכחת טענה זו על מרכיביה העובדתיים, ניצבת בפני הנתבעת גם משוכת המניעות הנובעת מסעיף 6 להסכם הפסקת הייצוג עליו חתמה הנתבעת.

בסיכומיו ניסה בא כח הנתבעת למקד את טענות הנתבעת בזכותה הנטענת לביטול ההתקשרות החוזית בין הצדדים. לטענות אלו אדרש בהמשך (הגם שהן חורגות מגדר הטענות בגינן ניתנה הרשות להתגונן), אך אין ספק כי מהעדויות, ממהות הטענות המפורטות בתצהיר ומחקירת תמים, עולה כי טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כאמור, טענת קיזוז. כפי שיפורט להלן,הנתבעת לא כפרה בכך שהתמורה בגין השיקים ניתנה וכי המדובר בתשלום עבור ייצוג שכבר נעשה בעבר על ידי התובע. טענת התובעת היא כי אינה חייבת לשלם את התמורה, לאור הנזקים שגרם לה התובע ובלי קשר לאותו ייצוג ספציפי בגינו נמשכו השיקים. לפיכך,כאמור המדובר בטענת קיזוז.

תמים הודה מפורשות בחקירתו, כי השיקים נשוא התביעה נמסרו בגין ייצוג ספציפי (ולא כפי שהשתמע מחקירתו במסגרת ההתנגדות, כאילו נמשכו כהסדר כולל בגין שכ"ט בעניינים שונים). כך מסתבר מחקירת תמים, כי שלושת השיקים על סך 5,775 ₪ אשר הינם חלק מהשיקים שנמשכו לתשלום 25,000 ₪ +מע"מ- הסכום נשוא הסכם הפסקת הייצוג, נמסרו בגין שכ"ט ספציפי בגין הטיפול של התובע בתיק בוקעתא. ראה עמ' 27 שורות 15-23 לפרוטוקול בתשובה לשאלה עבור איזה נושא שולם 25,000 ₪ בצירוף מע"מ השיב תמים:

"טענת שזה מגיע לך מהתיק של בוקעתא... אנחנו שילמנו את זה כי לא רצינו כאב ראש איתך, אז שילמנו על חשבון התיק של בוקעתא שתעזוב אותנו בשקט" (ההדגשה שלי ר.א).

גם ביחס לשני השיקים על סך 2,500 ₪ אשר נמשכו עוד בטרם חתימת הסכם הפסקת הייצוג, הסתבר מחקירת תמים, כי המדובר בתשלום בגין ייצוג ספציפי בעבר. ראה עמ' 22 שורה 2 לפרוטוקול: "שני השיקים ע"ס 2,500 ₪ האם נכון שזה בגין עבודה שביצעתי בפועל עבור החברה" תשובה: "כן".

כלומר, המדובר בתשלום בגין ייצוג בשני עניינים ספציפיים בהם נתן התובע שירות לנתבעת. הנתבעת לא כפרה במתן הייצוג באותם עניינים ובאיכותו של אותו ייצוג.

למעשה, בלי קשר לייצוג באותם עניינים, טוענת הנתבעת לנזקים שנגרמו לה בגין התנהלות התובע בתיק אחר- תיק בן עיון.

8.על פי ההלכה ניתן אמנם להעלות כנגד תביעה שטרית גם טענת קיזוז. אולם, יש לבחון האם הטענה הועלתה והוכחה באופן הנדרש והאם מתקיימים תנאי הדין המהותי לקיזוז:

בהלכת נורדלנד (רא"ע 6250/98 נורדלנד נ. מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל בע"מ), נקבעה ההלכה, לפיה גם טענת קיזוז כנגד שטר צריכה לעמוד בתנאי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973. כלומר, אם החיוב השטרי והחיוב הכספי הם מתוך עסקה אחת, ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חיוב כספי בין קצוב ובין שאינו קצוב. אם החיוב השטרי והחיוב הכספי אינם מתוך עסקה אחת, הם ניתנים לקיזוז, רק אם החוב הכספי הוא קצוב.